מי יודע כמה זמן קיימת IBM?(חוץ מעובדי החברה ) התשובה בסוף הפיסקה.
למרות שכולם יודעים שIBM היא אחת החברות הגדולות והותיקות בענף המחשבים, מעטים יודעים שהיא אחראית ללא מעט המצאות וטכנולוגיות ששינו את חיינו בעולם המודרני כפי שאנו מכירים אותו היום ונחשבת ליצרן הפטנטים הגדול בעולם. היא מובילה את רישום מספר הפטנטים בארה"ב במשך 20 שנה ברציפות! ונחשבת למעסיק הגדול בעולם של עובדי מערכות מידע.
לאחר כל ההקדמה הזו אתם בטח כבר מבינים למה מכנים אותה "הענק הכחול". ואגב, היא קיימת כבר 104 שנים…
בעולם קיימות 12 מעבדות מחקר של IBM ובמפתיע (או שלא) נמצאת מעבדת המחקר הגדולה ביותר של IBM מחוץ לארה"ב דווקא בישראל, מעסיקה כ 1000 עובדים ואל מרכז המחקר שלה יצאנו הפעם.
יצאנו מתל אביב ברכב אחד. לכתיבת הכתבה הפעם הצטרפו אלי ואל הצלם שלומי יוסף גם Yair Viner ו Azriel Arad , בעלי האתר INFINITY LEAF.com ויוזמי הפורום והקהילה של Augmented reality, Virtual reality, wearables,IOT( InternetOfThings) and computer vision.
מעבדות המחקר של IBM נמצאים באחד המקומות היפים בישראל. צמוד לבניין אוניברסיטת חיפה, על פסגת הכרמל, בלב היערות, עם נוף מדהים למפרץ חיפה מצד אחד ולרצועת חוף הים התיכון מצד שני.
הגענו למעבדות אחרי כשעה נסיעה, נכנסנו לקומת המבוא בבניין היפה ואת פנינו קיבל גל ריח נעים ממסעדת העובדים שבקומת המבוא. "נראה שהתנאים כאן טובים ונוחים, נראה ששווה להיות פה" אמרתי לשלומי בקנאה לא מוסתרת. את פנינו קיבלה Chani Sacharen מטעם Communications&media relations in IBM R&D Labd. לאחר הכרות קצרה הבנו כי ששני תלווה אותנו לאורך כל הביקור במעבדות, תוודא שאנו לא נחשפים למידע לא רצוי ולא מקבלים מידע שאסור שיזלוג(כמו נמרת יחסי ציבור אמיתית…) ותדאג לכל מה שצריך.
בכלל, נראה כי IBM משקיעה מאמצים להסיר מעליה את התדמית הכבדה והרדומה שדבקה בה בשנים האחרונות. IBM מנסה להדגיש את החדשנות והעשייה שבמעבדות ואת העובדה כי הרבה מהפיתוחים והפטנטים בחברה העולמית מתחילים במעבדות הסניף הישראלי. ישנה תחרות קשה על עובדים איכותיים מול השמות הנוצצים היום בענף כמו גוגל ואמזון , ויש כיום מעל ל 100 משרות פתוחות במעבדת המחקר ובמעבדות אחרות של IBM בישראל.


פגישה 1 – אסף צדוק
נפגשנו בחדר ישיבות מרווח עם אסף צדוק. רשומים על שמו כבר 20 פטנטים ואם היה לו עוד זמן היה רושם עוד הרבה יותר.
אסף הוא ראש קבוצת cognitive vision interaction. הוא מסביר שמה שעומד מאחורי השם המפוצץ הזה שבחר הוא שילוב של טכנולוגיות בהן IBM מתמחה כגון ראיה ממוחשבת, סנסורים של תמונה, סנסורים של עומק ועוד. משילוב טכנולוגיות אלו מנסים תחילה להבין את מה שקורה מסביב בעצמים בודדים, בהמשך לחבר את העצמים להבנת הסצינה כולה ולבסוף גם לנסות ולהבין את התנהגות האוביקטים המזוהים, הבנה קוגנטיבית. השלב הבא הוא הוא להוסיף את האינטרקציה , כלומר אינטרקצית אדם-מחשב.
"נשמע יפה" אני אומר "אבל איפה זה מתבטא בפועל, איפה זה יעזור לנו בחיים?"
אסף מסביר – "לדוגמא טכנאי שמגיע לתקן תקלה. הוא מסתכל על האובייקט התקול דרך משקפי מציאות רבודה, המערכת תזהה את מה שהוא מסתכל עליו, תבין את המיקומים של כל פריט ופריט ותראה שכבה נוספת של נתונים מעל האובייקט שיובילו במהירות ובייעילות לפתרון הבעיה".
"אז מה" אני מוסיף " תחומים של טכנאות. זה יעבוד במנועים, שרתים וכדומה.מה עם רפואה?"
"ברפואה הייתי ויצאתי" אומר אסף "גם רפואה יכולים להיות קהל יעד אבל הם לא במיקוד שלי כעת."
עד לפני כשנה התעסקה הקבוצה של אסף גם בחומרה "עשינו דברים מדליקים – התעסקנו עם רובוטים בתחום של TELE presence שזה יכולת של כביכול לשגר את עצמך ולהיות במקום מרוחק. זה תחום שמעניין אותנו אך בנסיונות להתמקד הנחנו לזה בינתיים" .
"משהו כמו oculus ?"
"לא. הם הולכים לתחום שהוא וירטואלי לחלוטין. לא תחום היברידי. אני חי בתחום של מיקס ריאליטי ומציאות רבודה היא התחום שלי. מבחינה אפליקטיבית תחום של מציאות וירטואלית פשוט הרבה יותר ממציאות רבודה. זה כמו פתרון מובייל בסטריאו."
"אז אתם רק בתוכנה ולא בחומרה?"
"אנו מתמקדים באלגוריתמים שעוזרים להבין את הסביבה. החומרה היא בסך הכל שני מסכים או שני גופים שמקרינים עם סנסורים של מצלמה. החוכמה טמונה בעצם באלגוריתם שמפענח ותומך בכל זה"
אסף מאמין שכניסת השעונים החכמים תדחה קצת את אימוץ משקפי המציאות הרבודה. "זה יהיה פתרון זמני" הוא אומר "היות וכבר לא נצטרך לשלוף את הטלפון מהכיס והמידע יהיה על היד.אבל העובדה היא שעדיין נצטרך להסיט את המבט על מנת ליצור את האינטרקציה וזה לא יהיה מול עינינו כל הזמן."
"כבר היום אנו מנסים את החומרות הטובות ביותר בתחום ורואים שזה עדיין לא שם, צריך לחכות לדור הבא שאולי יביא איתו דברים חדשים. יותר אפשרויות להכניס אינפורמציה לתוך שדה הראייה ואפשרויות טובות יותר לעשות מחוות ולבצע מניפולציות על המידע המוצג. יש לי רוד-מאפ ארוך עם מה שאפשר לעשות עם הדברים האלו, דברים מאוד מתקדמים. היום תאורטית הכל יפה אך לא מעשי."
"מתי לדעתך נראה מציאות רבודה עם סביבה ומודלים תלת מימדיים ולא שכבת מידע,זהה לטלפון, שנמצאת על משקפיים(עיין ערך גוגל גלאס)?"
"אחד האתגרים הגדולים בתחום הוא המיקוד. מה שקיים היום בשוק הוא פוקאל פוינט רחוק מאוד. מיקוד לנקודה רחוקה. יש כבר חברות שמנסות לעשות מין מולטי פוקאל או מיקוד כפול שמאפשר ליצור אוגמנטציה למרחק של 2 מטר, טכנאי צריך למרחק של חצי מטר עד מטר. יש עוד דרך לשם"
אסף מסביר שאת הבדיקות לטכנולוגיות שלהם הם עושים על מכשירי מובייל בכדי לוודא שהטכנולוגיות שלהם עובדות. "יש הרבה יתרונות למשקפיים לעומת המובייל. היום אנו מקשים על עצמנו. הראש הרבה יותר יציב מהיידים שלנו, במשקפיים אנו יודעים את האוריינטציה של הראש ורואים איך האדם מסתכל."
אז מה בעצם הטכנולוגיות שאתם מפתחים?
"אנו מפתחים שני טכנולוגיות: האחת back end והשניה front end.
לטכנולוגית ה back end קוראים MORE – Multi Object Recognition Engine שזה בעצם כל ה computer vision של האובייקטים עצמם, שזה על מה אנחנו מסתכלים. לדוגמא פרצופים. זה בעצם הבסיס להכל."
"יש לנו את ה middle ware והfront end שנמצא על ה mobile device שמאפשר לנו לעשות את האוגמנטציה ואת האינטרקציה. אנו מזהים את האובייקט על ה cloud ויודעים להעלות עליו רובד של פרטים מה cloud. אנו עושים זאת היום ממש online, ללא צורך לבצע לזה פוליש ולהחליק את הריצודים הנוצרים. אנו כבר שם."
"כל מה שאנו רואים בדמואים מתבסס על computer vision בלבד, ללא צורך להשתמש בסנסורים של אוריינטציה או בכלל. אלו בעצם דברים שניתן, מהבחינה הטכנולוגית, כבר לראות עובדים ב real time ולא נזקקים לשיפוצים וניקויים לקראת המצגות."
"מאיפה מגיעים הרעיונות לפיתוחים?"
"הרעיון לפיתוחים שלנו וכל הפעילות התחילה מזה שאני כצרכן, כשאני הולך ל best buy ועומד ליד הפלאזמות, מיד מגיע מוכר על מנת לסייע בידי בקנייה ולתת לי מידע על המסכים השונים, אבל כשאני כצרכן נכנס לסופר מרקט אין לי יכולת לקבל מידע על המוצרים השונים הנמכרים, אין מוכר מסייע. אנו מקבלים סיוע במכונות קפה, במוצרי חשמל , מכוניות וכו אך לא במוצרים זולים. עם זאת אנו כצרכנים רוצים לקבל מידע גם במוצרי סופרמרקט שבדרך כלל אין עליהם כל מידע בחנות וזה משהו שישדרג את חוויית הקניה. "
"לדוגמא: אם אני חלק מקהילה שרגישה לבוטנים ומעניין אותה שלא יהיו שאריות בוטנים במוצר(דבר שאין עליו היום אזכור בד"כ על המוצרים) אז אנו יכולים להנגיש את המידע הזה כבר בנקודת המכירה ולא באמצעות קריאת כל רכיבי המוצר של כל מוצר אלא באמצעות צילום המדף כולו וסימון על גבי המסך אילו מהקופסאות מכילות בוטנים ולכן עלי להימנע מהם. זו בעצם יכולת לזהות בצורה אוטומטית צילום של מוצרים על מדפים שלמים וסימון המוצרים הרלוונטים ברמה מיידית, ללא עיכוב ובעלות מינימאלית(ללא בני אדם שיושבים וסורקים את התמונות ושולחים תשובות ללקוחות-אלו פתרונות איטיים ויקרים)."
אסף מראה לנו דמו שצולם בחדר ניסויים במעבדות בו ישנם מוצרי קורנפלקס על מדפים. סריקה מהירה עם הטלפון הנייד ותוך שניות עולה שכבת נתונים שמציעה מאלו מהמוצרים להימנע כחלק מהגדרת פרמטרים שהוזנו מראש לפרופיל הלקוח.
"מערכת זו הוצגה ב MRF שזהו כנס ה retail הגדול בעולם השנה. המערכת נותנת אפשרות ללקוחות להכניס גם משובים שלהם לגבי המוצרים ולשתף את החוויה שלהם מהמוצר יחד עם הקהילה."
"זה יוכל בעתיד להגיע לרמה בה נצלם מדף או שולחן בבית ונבקש לדעת איזו עוגה ניתן יהיה להכין מהמוצרים האלו"
"רק עכשיו" אמרתי " הבנתי את משמעות השם של המחלקה שלך cognitive system integration, עכשיו אני מבין מה שאתם עושים. זה בעצם שוק עצום שבו אתה יכול גם לעזור לחברות לקדם את המוצרים שלהם תמורת תשלום…."
"נכון מאוד" מאשר אסף "וזה גם מאפשר לבעלי הסופר ולספקים לוודא שהמדף מסודר כפי שתוכנן שהוא יסודר. בשפה המקצועית זה נקרא פלאנוגראמה. אנו עובדים עם TESCO על הפרוייקט הזה"
"אתה יכול לתת לי עוד דוגמאות ליישומים?"
" יש יישומים בתחום הגימיינג ולא רק בתחום המזון. תחשוב על קונה בחנות משחקים שיכול לראות את הטריילר של המשחק. זו נקודת מכירה מעולה. כך ניתן יהיה לראות מה המאפיינים של מספר משחקים וללא צורך לעבור משחק משחק. זו ההנגשה. אתה תגיע עם משקפי מציאות מדומה אל מול מדף המשחקים ותקבל את המידע שביקשת על פי הסינונים שלך"
"בנוסף לקמעונאות יש יישומים גם בתחום התעשייתי" אסף מעלה על המסך תמונה של מעגל חשמלי שעליו שכבת מידע המפרטת את הפריטים השונים ומה צריך לעשות בכדי לנטר בעיות פוטנציאליות"
"אז לא יצטרכו יותר manual-ים? "
"נכון. לא כמו שאנו מכירים אותם היום. תהיה הנגשה של האינפורמציה "
אסף מציג דוגמא נוספת מתחום הגז והדלק. טכנאי מגיע למתחם מבודד בלב מדבר ובו מספר מבנים. הוא מתקרב לאחת המכונות בשטח ומקבל קריאה של כל ההיסטוריה שלה. הוא מראה בדוגמא את שסתום הלחץ ואיך הלחץ השתנה בזמן האחרון ולפי זה מחליט אם יש בעיה שמתהווה.
אסף מציג עוד מספר דוגמאות שהכל מתממשק להנגשת האינפורמציה. יש זיהוי הסיטואציה, איתור הרכיבים וזיהוי הבעיה אם קיימת, והכוונת הטכנאי או הלקוח לפתרון. זה נכון למכונות, מנועי רכבים, נורות בפנל קדמי של מודם ועוד. ישנה הנגשה של האינפורמציה בצורה רבודה וקבלת דיאגנוסטיקה ו trouble shooting.
"בעצם זה יאפשר להעזר בכוח אדם לא מקצועי שמצוי בשטח לאבחון ופתרון בעיות במקום לשלוח אדם מיומן למקום הבעיה"
"החזון שלנו הוא להיות העיניים של ווטסון" (Watson is an IBM artificially intelligent computer system-Oded Bali) , "שאנו נהיה הרכיב שייתן לווטסון את יכולת הראיה והבנת הסיטואציה"
לאסף יש במחלקה כ 15 עובדים ובתחום של computer vision יש ב IBM מעל 100 עובדים בתחום של מחקר ופיתוח.
מנכלי"ת IBM, Jinny Rometty, הודיעה לאחרונה שהיא תשקיע מיליארד דולר בהתמקדות בקוגניטיב וכחלק מאסטרטגיה זו נרכשה SoftLayer,חברה שמתמחה במיחשוב ענן, ב 2 מיליארד דולר והיא תהווה את התשתית לפרוייקט ווטסון.